חינה טוניסאית היא חינה ססגונית, מלאה במנהגים אותנטיים ומיוחדים, ומרגשת מאוד.
אם אתם בני העדה הטוניסאית, מומלץ מאוד לא לוותר, ולחגוג חינה טוניסאית, מובטח שזה יהיה ערב בלתי נשכח!
טקס החינה, הוא טקס המתקיים בימים הקודמים ליום החתונה, או לקראת מסיבת בר המצווה בקרב יוצאי עדות המזרח, יהדות הודו ויהדות תימן.
עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לאירועי חינה רבים המתקיימים ללא הקשר ישיר למצוא עדתי, על ידי חוגגים אשר אין במסורתם חגיגות חינה, ובכל זאת מבקשים ליהנות מאירוע הפולקלור העשיר ומלא השמחה.
בנוסף כל עדה ועדה, מביאה עמה את המאכלים שלה, את התלבושות שלה ואת הקינוחים שלה אל האירוע, אלו מאפיינים ומבדילים את המנהגים של העדות השונות. חינה טוניסאית של העדה הוא טקס מרהיב.
למעשה, טקס חינה טוניסאית דומה מאוד לטקס החינה המרוקאית המוכר, הן בבחינת המלבושים והן בבחינת המאכלים המוצעים לאורחים במהלך האירוע, אם כי ישנם הבדלים קטנים אשר חדי העין יוכלו להבחין בהם, ובוודאי שיוצאי העדה.
כיצד מתבצע טקס חינה טוניסאית
בליל החינה נוהגת אם החתן להגיש לכלה “שישתא אלחנה”- סלסלת נצרים רחבה ובה שבעה זוגות נעליים לכל אירוע- החל מנעלי בית ונעליים למקווה ועד נעליים ליום יום ונעלי ערב. ובנוסף- מלוא תכשיטים, בשמים ומטפחות ראש. זוהי מסורת ייחודית ביותר
טקס החינה התוניסאי דומה לטקס חינה מרוקאי ומשתתפים בו החתן והכלה וכל בני המשפחה. ההבדלים הם באופן עריכת הטקס, הלבוש וכמובן האוכל התוניסאי.
החינה התוניסאית מתחילה בתהלוכת סלסלות על ראשם של בנות המוזמנים “תהלוכת הנדוניה”
אותן מובילות אם הכלה ואם החתן הנושאות נרות גדולים דלוקים “תהלוכת הנרות”, כסמל לאור שיאיר את חיי הנישואין של בני הזוג. אם החתן תצוייד בכלי הנושא בתוכו “בכור” קטורת מסורתית לגירוש רוחות רעות..
על יד הכלה נמרחת עיסת החינה והיא מניחה ממנה על ידי האורחים כסגולה לזיווג וחיים טובים.
בעבר נהגו לעטר את ידיה ורגליה של הכלה ולחבוש אותם למשך יממה שלמה. למחרת, כשהיו מורידים את התחבושות היו מופיעים הקישוטים והעיטורים כמעין קעקועים עשירים ומלאי חן.
הבגדים בחינה התוניסאית ססגוניים ומפוארים. לראשם של בני הזוג חובשים כובעים בצבעי ארגמן מעוטרים בקישוטי זהב.
מנהגים מיוחדים בחינה טוניסאית
טחינת החינה
טקס מיוחד שהיה חשוב מאוד, הוא טקס טחינת החינה. החינה נטחנה באבנים,שהן אבנים גדולות, שיש לסובבן בכוח, והאבקה נטחנת ביניהן. האחראית על הטחינה היא אמו של החתן, ומרגע התחלת הטחינה אסור היה לה לדבר בכלל, אלא רק לטחון ללא הפסק. ישנם הסברים שונים למנהג זה: יש הטוענים שהחמות תמיד נושאת בליבה רגשות שליליים כלפי הכלה וכך הייתה “מרסקת” אותן לפני הנישואין. ולעומתם, ישנם הטוענים כי על אימו של החתן להתאמץ למען הכלה כדי להתרגל לאהוב אותה.
כיום כמובן, החינה נטחנת במכונות משוכללות ונרכשת בחנות תבלינים, כך שעיקרו של הטקס ומשמעותו אינם קיימים עוד.
שירתה של אם הכלה
רגע מיוחד בטקס החינה התוניסאי הוא הרגע בו שרה אם הכלה שיר לביתה שעומדת להינשא. זהו שיר פרידה וגעגועים לבת שעוזבת את “בית הוריה” ומתחילה בחיים חדשים. השירה מלווה בהרבה חום ורגשות מעורבים של התרגשות, כיסופים, חום ושמחה. לעיתים קרובות זהו רגע השיא של ערב החינה.
“שישתא אלחנה“
מנהג מיוחד נוסף ביהדות תוניסיה : בליל החינה נהגה אימו של החתן להגיש לכלתה “שישתא אלחנה” סלסלת נצרים רחבה ובה שבעה זוגות נעליים לכל אירוע- החל מנעלי בית ונעליים למקווה ועד נעליים ליום יום ונעלי ערב. ובנוסף תכשיטים, בשמים ומטפחות ראש.
סעודת החינה הטוניסאית
המטבח הטוניסאי הוא מטבח עשיר בטעם ובתבלינים, ומזכיר מאוד את המטבח המרוקאי.
המאכלים המזוהים ביותר עם בני העדה הטוניסאית המוגשים במהלך טקסי חינה טוניסאית הוא הקוסקוס, מתכון מנצח הוא כמובן!!הקוסקוס המתוק המכיל בתוכו תמרים צימוקים פיסטוקים צנוברים בניחוח קינמון וציפורן שהתוניסאיות מתמחות בהכנתו.
המטבח הטוניסאי מכין את הקוסקוס כתבשיל בשר, בניגוד לעדה המרוקאית המגישה לרוב את הקוסקוס עם עוף.
מאכל נוסף המוגש במהלך טקסי חינה טוניסאית, הוא הבוריקה, שהו מעין בורקס העשוי בצק עלים ממולא בשר או תפוחי אדמה ומטוגן בשמן עמוק.
ככלל, מוצא הפסטלים המבוססים על עלי גפן מטוגנים הוא מיהדות טוניס, על כן קבלת הפנים במהלך חינה טוניסאית זוכה לתשומת לב מיוחדת בהיבט הקולינארי…
המאכלים הטוניסאים ידועים בטעמם הנפלא,
גם בתחום הקינוחים והמאכלים המתוקים יש לעדה הרבה מה להציע, כשלאורחים יוגשו על גבי מגשים עמוסים סוגים רבים של עוגות ועוגיות מתוצרת ביתית.
בינהן ה“דבלות“- הוא חטיף מתוק שמוגש באירועי חינה טוניסאית– אילו הן שושני בצק דקיקות המטוגנות וטבולות בסירופ מתוק, העשוי מדבש וסוכר.
קישוט רחבת הטקס תפאורה ותלבושות בחינה תוניסאית
פולקלור החינה הטוניסאית מקפידה על שילוב של צבעים רב ככל שניתן גם בעיצוב האולם עצמו, וגם בתלבושות.
תלבושות החתן והכלה או חתן בר המצווה יהיו מלאים בצבע, לרוב מבוססים על הצבעים ירוק, אדום וכחול או כתום, כאשר לאלו ישולבו גם תכשיטים אשר הועברו מדור לדור בין אם הכלה לבתה והלאה.
גם את האורחים מקפידים להלביש כמיטב המסורת במהלך החינה הטוניסאית, בשמלות נוחות אותן יוכלו האורחים ללבוש על גבי בגדיהם במהלך האירוע.
קישוט רחבת הטקס האזור בו מתקיים טקס החינה עצמו מקובל לקשט באמצעות הצבה של אוהל אוטנטי או בבמת הטאלומון בצבעים עזים אדום מקושט בתחרת זהב וכסף
הזוג אשר הולבש במיטב התלבושות עתירות הפולקלור הכוללות שמלות המתאימות בצבען למסורת כמובן, כפתנים ססגוניים, כתרים זרי פרחים, תרבושים מסורתיים ועוד,
מובל על ידי החתן שבידו כלי נגינה מסורתי, ההורים אשר מצוידים בכלים לפי המסורת (קערת החינה, קטורת, מגש מלא בבשמים הדס, נענע, ריחן)
אחריו, על גבי מיטת אפריון הכלה ושובל של אורחים המולבשים בשלל צבעי הקשת.
לחילופין, ניתן להזמין מרכבה מקושטת ומעוטרת בסגנון אוטנטי אל מרכז האירוע, המרכבה נישאת על ידי האורחים עצמם הלבושים בתאום באמצעות מוטות הובלה.
הזוג והאורחים מתאספים בלווי מוזיקה מסורתית אל האוהל המסורתי או אל הטאלומון הפתוח שם יתקיים טקס החינה עצמו.
את הזוג ילוו נגנים, והאורחים אף הם יצוידו בתופי מרים ובדרבוקות בכדי לשמח את הזוג העומד להינשא.