יהודי כורדיסטאן נוהגים לערוך טקס חינה כורדית ביום שלפני החתונה. יום זה נקרא – לליה.

טקס החינה נערך בהשתתפות בני המשפחה וחברים קרובים, המלווים את החתן והכלה בתהלוכה שמחה ותוססת, כולם לבושים בלבוש כורדי מסורתי, לעבר אוהל חינה שבו יערך טקס החינה.  

“זורנה“ו“צהולה“ הם שני כלי הנגינה המפורסמים שעליהם מנגנים הנגנים המלווים את התהלוכה.

“זורנה” – הוא כלי נשיפה המפיק צלילים חזקים, רועשים ושמחים.

“צהולה“ – הוא תוף כורדי ענק שמנגנים עליו במקלות.

חינה כורדית היא חינה צבעונית, מלאה במנהגים אותנטיים ומיוחדים, ומרגשת מאוד.אם אתם בני העדה הכורדית, מומלץ מאוד לא לוותר, ולחגוג חינה כורדית, מובטח שזה יהיה ערב מיוחד במינו שלא תשכחו!

שלבים בעריכת טקס חינה כורדית

החינה הכורדית מכילה מאפיינים רבים – מן החינה המרוקאית, כגון התלבושות הצבעוניות, ישיבה באוהל החינה, הענקת תכשיטי כסף וזהב, ברכות וכמובן הרבה אוכל. אך אם נתייחס למסורת מימים עברו, אפשרי יהיה למצוא מספר שינויים במהלך החגיגה: בתחילה החתן היה מגיע לבית הכלה, שם נערכה החינה, בעזרת סוס מעוטר בפרחים.

המשפחה הייתה מלווה אותו בנגינה כורדית חליל ותוף כאשר החתן הגיע לבית הכלה, האורחים משבחים את הזוג, כולם מחליפים ביניהם ברכות ואז מגיעים לטקס החינה, בו הגברים המבוגרים ובייחוד הנשים המבוגרות, שמים על אצבעות החתן והכלה חתיכות של רחת לוקום.

כמו כן הרווקים והרווקות מבין החוגגים אוכלים את המאכל כסמל למציאת בן/בת זוג.

מלבד זאת, ידו הימנית של הבעל וידה השמאלית של האישה היו מכוסים בצמח חינה באמצעות מטפחת ירוקה, הואיל וירוק מסמל שפע, התחדשות.

עיסת החינה נמרחת על הידיים. אז מגיעה חלוקת המתנות האומרת הרבה זהב וכסף, ומפה הדרך לריקודים, לאוכל ולהילולה מאוד קצרה.

מכיוון שאת הטקס המשמח ניתן לחגוג איפה שרק אפשר (תחת כיפת השמיים, באולם, בית וכו’) תוכלו לנצל את המרחב האישי לצורך תהלוכה מקדימה עם שירים מסורתיים מלווים בחליל ותופים, ואף להוסיף להילולה הכוללנית משרוקיות וצפצפות. במידה ובחרתם באופציית הצבת אוהל, האוהל יקושט אותו במגשים עמוסים ומרהיבי עין, ואפילו להוסיף תפאורה משלימה מלאה בצמחים לסוגיהם, פמוטים ונרות, מרבדים קטנים ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

תוכלו לשכור מ”סבתא רחל חינה” אוהל חינה כורדי מסורתי שכולל את האבזרים הנלווים. ובנוסף כמובן, תוכלו לפנק את האורחים שחלקו לכם את הכבוד בעזרת ממתקים כמזכרת, בכולל רחת לוקום אופייני.

בימים אלה מקום עריכת הטקס אינו מוגדר, ישנם כאלו המעוניינים לחגוג בכל זאת באולם וישנם כאלו שלא זונחים את המסורת וחוגגים בבית הכלה או בבית פרטי מושכר.

תלבושת הנשים הכורדית עשויה משלושה חלקים: שמלה תפורה מבד סאטן או משי הנקראת פיסטנה, ומעליה ווסט בשם “הלקה”. עליונית הקורטק משמשת את החלק העליון, בעוד שהיא תפורה מפייטים, קטיפה או מכל סוג מיוחד של בד ססגוני.

הגברים אף הם לובשים תלבושת מיוחדת, חולצה ומכנסיים חבים העונים לשם “שפיקסה” ו”שאלה”, בעוד שכפייה מעטרת את ראשם.

אחוז מסוים מן העדה מקיים את נוהג הישיבה באוהל חינה,

לחינה הכורדית ישנו אוהל המכיל ממיטב המתוקים וקערת חינה הכוללת חופן חיטה, 5 שיני שום, אבן כחולה למזל ופוריות וחלקום. מאכלים התופסים את מקומם בעדת כורדיסטן מרובים, וניתן למצוא לדוגמא מאכלים בשם ששתאיקת וקדה, מאכלים נפוצים בקרב העדה הכורדית.

את החתן והכלה מלווים לעבר האוהל או מקום הישיבה באמצעות שירה וניגון בחליל, מחיאות כפיים וכד’. כאשר הם יישבו על הכיסאות העטורים והמוגבהים, זה הזמן לברכם ולבצע את הטקס: למרוח את עיסת החינה, להצמיד רחת לוקום על אצבעותיהם ולפקוד על הצעירים הרווקים לאכול מהם, למען הברכה הטמונה במציאת בן/ בת זוג. לא לשכוח לצייד את המקום במגשים נעימים לעין (ממתקים, רבותיי), בפרחים ושתייה. ברקע תנגנו, או תשכירו תקליטן שינגן לכם שירים שמחים בכורדית, במרוקאית ועוד סגנונות להרקדה הכללית. אחרי הטקס אתם חופשיים להמשיך לאכול כמה שיותר, לשיר ולרקוד, ולשמח את הזוג בלי סוף

אוהל החינה מקושט בשטיחים הנקראים – ברמל, בדים צבעוניים שנפרשים בו, ועליהם כלים מסורתיים מעוטרים.

שולחנות עמוסים בעוגיות ומתוקים ממיטב המסורת הכורדית,

ואוכל מיוחד שמכינות הנשים הכורדיות, מאפים מיוחדים, “קדה“ ו“ששתיאוקת“.  

קערת החינה המקושטת ,מלווה בלוקום, 5 שיני שום, חופן חיטה ואבן כחולה – כולם סמלים למזל, הצלחה, פוריות ואושר לזוג החדש. מסביב לקערה מונחות המתנות שמעניקות המשפחות לחתן ולכלה.

תפאורה ותלבושות לחינה כורדית  

בגדי החינה הכורדית נתפרים במיוחד לערב החינה, או שעוברים בין בני המשפחה.

תלבושת הנשים עשויה משלושה חלקים: שמלה מבד משי או סאטן הנקראת – “פיסטנה“ וממנה יורדים השובלים היפהפיים –“דוליקסייה“. מעליה וסט בשם – “הלקה“, ועליונית מבד קטיפה, פייטים ובדים צבעוניים נוספים – “קורטק“. מעל העליונית קושרים מטפחות על הבטן ועל הראש. גם החתן הכורדי ושאר הגברים לובשים תלבושת מסורתית הנקראת – “שאלה“ ו“שפוסקה“ – מכנסיים וחולצה רחבים, ועל הראש חובשים כאפייה.